התקופה החורפית היא ברכה לא רק לחקלאים ולמאגרי המים, אלא גם עבור מחפש התחמושת. המים שוטפים את שכבת החול העליונה, וחושפים דברים שמי יודע כמה זמן שכבו שם, ממתינים לאור השמש. בשבועות האחרונים התעצלתי לכתוב, אך לא הפסקתי להסתובב. כאשר עיקר ההסתובבות נעשה בין שני האתרים הכבדים - תל רקית (חולות תל ברוך) המוכר לעייפה, ושתי האחיות המוכרת לא פחות.
בתל רקית, בחלק שבדרך כלל איני מסתובב בו משום שהוא מלוכלך מאוד (בסופי שבוע נעשה בו שימוש על ידי נהגי ג'יפים חובבים, שמטפסים על המדרונות התלולים ומותירים אחריהם טינופת בדמות בקבוקים ושקיות פיצוחים) מצאתי תרמיל בלתי מזוהה.
בעצם, זהו אינו ממש תרמיל אלא קצת יותר מכרכוב של תרמיל. השאר נרמס, נמעך וקרס לתוך עצמו. כנראה מישהו דרך עליו בשלב מסוים של חייו האומללים. קשה לי לדעת מה היה אורכו של התרמיל כשהיה שלם: האם זוהי תחמושת של רובה, או אולי של אקדח. בכל מקרה, זהו תרמיל בעל כרכוב בולט (rimmed) שעל פניו נראה כמו תחמושת לי-אנפילד בריטית. אך זוהי לא תחמושת לי-אנפילד, משום שהקוטר גדול בהרבה, בכ-2 מ"מ יחסית לתחמושת הבריטית הנפוצה.
גם הסימון לא זורק אותי לשום כיוון מסוים. ה-X שמפריד בין ההטבעות מזכיר מאוד את שיטת הסימון הגרמנית. אך לסימונים עצמם לא מצאתי זכר לאחר חיפוש נמרץ בגוגל.
הסימונים הם: 8, III, סימון לא מזוהה - אולי הספרה 1, ו-III
מישהו מכיר?
** עריכה **
אהה! כזה דבר לא קרה לי. התרמיל שוכב אצלי כשלושה שבועות בלי שאצליח לזהותו. והנה, בדיוק אחרי שהעלתי את הפוסט הזה קלטתי שלא חיפשתי כפי שצריך. כמה הקלדות מתוקנות בגוגל, והתעלומה נפתרה. כלומר, נפתרה חלקית.
התחמושת היא "11.3X36R גאסר-מונטנגרין". תחמושת מיושנת מאוד, בקוטר 11.3 מ"מ, במקור מאוסטריה/מונטנגרו - שנעשה בה שימוש באקדחים תופיים וברובי קראבין - שלפי המעט שקראתי עד כה היתה נפוצה באיזור הבלקנים. דוגמה לאקדח שבו נעשה שימוש בתחמושת זו: גאסר M1870, שאת צילומו אפשר לראות כאן. זה היה האקדח התקני של צבא האימפריה האוסטרו-הונגרית.
הכדור שמצאתי יוצר ב-1891, כפי שאפשר לראות כאן. הטבעה פשוט השתפשפה, ולא הצלחתי לזהות את המספרים. הוא יוצר על ידי חברת Sellier & Bellot, ששמה מטעה: היא צ'כית, לא צרפתית. החברה, שנוסדה בראשית המאה ה-19, קיימת עד היום.
בכך, החפץ המתפורר והקטן הזה הופך לתחמושת העתיקה ביותר שברשותי - בן 121 שנה, לא פחות.
אז זיהוי יש. נותרת התעלומה השנייה: מה התרמיל הזה עושה פה?! האם הוא היה נשקו האישי של משקיף אוסטרו-הונגרי שניצב זקוף, חובש קסדה שעליה מתנוסס חוד מגוחך? האם היה זה נשקו האישי של מפקד טורקי, כאשר במלחמת העולם הראשונה כבר נחשב הדבר הזה למיושן מאוד? או שהוא נורה הרבה קודם, אי שם בתקופה העותמנית, על ידי שודד דרכים אלמוני? אין לדעת.
** עריכה **
אהה! כזה דבר לא קרה לי. התרמיל שוכב אצלי כשלושה שבועות בלי שאצליח לזהותו. והנה, בדיוק אחרי שהעלתי את הפוסט הזה קלטתי שלא חיפשתי כפי שצריך. כמה הקלדות מתוקנות בגוגל, והתעלומה נפתרה. כלומר, נפתרה חלקית.
התחמושת היא "11.3X36R גאסר-מונטנגרין". תחמושת מיושנת מאוד, בקוטר 11.3 מ"מ, במקור מאוסטריה/מונטנגרו - שנעשה בה שימוש באקדחים תופיים וברובי קראבין - שלפי המעט שקראתי עד כה היתה נפוצה באיזור הבלקנים. דוגמה לאקדח שבו נעשה שימוש בתחמושת זו: גאסר M1870, שאת צילומו אפשר לראות כאן. זה היה האקדח התקני של צבא האימפריה האוסטרו-הונגרית.
הכדור שמצאתי יוצר ב-1891, כפי שאפשר לראות כאן. הטבעה פשוט השתפשפה, ולא הצלחתי לזהות את המספרים. הוא יוצר על ידי חברת Sellier & Bellot, ששמה מטעה: היא צ'כית, לא צרפתית. החברה, שנוסדה בראשית המאה ה-19, קיימת עד היום.
בכך, החפץ המתפורר והקטן הזה הופך לתחמושת העתיקה ביותר שברשותי - בן 121 שנה, לא פחות.
אז זיהוי יש. נותרת התעלומה השנייה: מה התרמיל הזה עושה פה?! האם הוא היה נשקו האישי של משקיף אוסטרו-הונגרי שניצב זקוף, חובש קסדה שעליה מתנוסס חוד מגוחך? האם היה זה נשקו האישי של מפקד טורקי, כאשר במלחמת העולם הראשונה כבר נחשב הדבר הזה למיושן מאוד? או שהוא נורה הרבה קודם, אי שם בתקופה העותמנית, על ידי שודד דרכים אלמוני? אין לדעת.
