עכשיו מותר לגלות:
כשמתחילים להסתובב הרבה בשטחים פתוחים, והעין הופכת למורגלת מאוד באיתור חפצים חריגים על רקע סביבה של חול, אבנים ועשבים, קשה שלא למצוא כל מיני מציאות. גם כאלה שמביאות עימן קונפליקט קטן עם החוק. כך יצא שבזמן האחרון, בשתי הזדמנויות שונות, חזרתי הביתה עם מטבעות עתיקים.
החוק מאוד ברור בעניין הזה: אסור לי להחזיק בהם. אך בשני המקרים, אם הייתי מותיר את הממצאים במקום שבו היו מונחים - הם היו נעלמים, אולי לנצח. מטבע אחד הציץ מתוך ערימה של שברי רעפים - פסולת בניין שמישהו נבזי במיוחד זרק בין גבעות החול. החורף פיזר את הפסולת, וסחף אליה גם את המטבע שנשלף מהחולות. בתחילה מסרתי את המטבע לידיד בוגר לימודי ארכיאולוגיה. הוא היה אמור להעביר אותם לידי אחד מהמרצים שלו שעוסק בתחום, אך בגלל אילוצים של עומס עבודה לא הספיק לעשות זאת, והמטבע חזר אלי זמנית.
המטבע השני נשר מצלע של ערוץ ניקוז שנחצב באדמה, ואם לא הייתי אוסף אותו הוא היה ממשיך ונושר ממצוק הכורכר היישר לים.
לאחר שהשתעשעתי מעט בניסיונות לזהות ולתארך את המטבעות בעצמי, הגיע הזמן לקורטוב של אזרחות טובה. הבוקר שני המטבעות נמסרו לעובדת של רשות העתיקות, שהבטיחה להעביר אותם לידיו של דונלד צבי-אריאל, ראש תחום המטבעות ברשות. ישתדלו לחזור אליי עם תשובות לגבי הזיהוי. הטיפוס הרכושני שמסתתר בתוכי, ובכולנו, קצת עצוב. הוא רצה את המטמון הקטן אצלו בבית. מצטער, אני גוער בו, אין מה לעשות.
אני מדגיש בכל לשון הדגשה שני דברים:
1. ליקוט מכוון, כולל מטבעות, באתרי עתיקות אסור בתכלית האיסור. כאמור, בשני המקרים שבהם בחרתי להרים מטבעות מהקרקע עשיתי זאת בלית ברירה - היה ברור לי שאם לא אעשה זאת, הם יאבדו. וממילא ידעתי שאעביר אותם לידיים הנכונות.
2. אני לא מחפש עתיקות, ולא חופר באדמה. שרידי התחמושת שאני מוצא אינם כלולים בפקודת העתיקות, שמגדירה ממצאים כעתיקות רק אם הם מתוארכים משנת 1700 ואחורה.
כשמתחילים להסתובב הרבה בשטחים פתוחים, והעין הופכת למורגלת מאוד באיתור חפצים חריגים על רקע סביבה של חול, אבנים ועשבים, קשה שלא למצוא כל מיני מציאות. גם כאלה שמביאות עימן קונפליקט קטן עם החוק. כך יצא שבזמן האחרון, בשתי הזדמנויות שונות, חזרתי הביתה עם מטבעות עתיקים.
החוק מאוד ברור בעניין הזה: אסור לי להחזיק בהם. אך בשני המקרים, אם הייתי מותיר את הממצאים במקום שבו היו מונחים - הם היו נעלמים, אולי לנצח. מטבע אחד הציץ מתוך ערימה של שברי רעפים - פסולת בניין שמישהו נבזי במיוחד זרק בין גבעות החול. החורף פיזר את הפסולת, וסחף אליה גם את המטבע שנשלף מהחולות. בתחילה מסרתי את המטבע לידיד בוגר לימודי ארכיאולוגיה. הוא היה אמור להעביר אותם לידי אחד מהמרצים שלו שעוסק בתחום, אך בגלל אילוצים של עומס עבודה לא הספיק לעשות זאת, והמטבע חזר אלי זמנית.
המטבע השני נשר מצלע של ערוץ ניקוז שנחצב באדמה, ואם לא הייתי אוסף אותו הוא היה ממשיך ונושר ממצוק הכורכר היישר לים.
לאחר שהשתעשעתי מעט בניסיונות לזהות ולתארך את המטבעות בעצמי, הגיע הזמן לקורטוב של אזרחות טובה. הבוקר שני המטבעות נמסרו לעובדת של רשות העתיקות, שהבטיחה להעביר אותם לידיו של דונלד צבי-אריאל, ראש תחום המטבעות ברשות. ישתדלו לחזור אליי עם תשובות לגבי הזיהוי. הטיפוס הרכושני שמסתתר בתוכי, ובכולנו, קצת עצוב. הוא רצה את המטמון הקטן אצלו בבית. מצטער, אני גוער בו, אין מה לעשות.
אני מדגיש בכל לשון הדגשה שני דברים:
1. ליקוט מכוון, כולל מטבעות, באתרי עתיקות אסור בתכלית האיסור. כאמור, בשני המקרים שבהם בחרתי להרים מטבעות מהקרקע עשיתי זאת בלית ברירה - היה ברור לי שאם לא אעשה זאת, הם יאבדו. וממילא ידעתי שאעביר אותם לידיים הנכונות.
2. אני לא מחפש עתיקות, ולא חופר באדמה. שרידי התחמושת שאני מוצא אינם כלולים בפקודת העתיקות, שמגדירה ממצאים כעתיקות רק אם הם מתוארכים משנת 1700 ואחורה.
 |
| הנה שני המטעבות. העליון עשוי כנראה מנחושת. בצדו האחד אוקטגרמה (המכונה גם "כוכב לאקשמי") ובתוכה גלגל עגלה מסוגנן. לא הצלחתי לזהות מה מקורו, אך ההערכה שלי היא שמדובר בתקופת ראשית האיסלאם, כלומר סביב המאה ה-7 או ה-8 לספירה. במטבע השני ניתן לזהות בקלות כיתוב בערבית, ובו המילים "אללהו אכבר". אני מעריך שהוא עשוי מברונזה וכי הוא ממלוכי. |
 |
| צידו השני של המטבע הערבי. ניתן לזהות את הספרה 8, ומילים שאיני מצליח לקרוא |
 |
| צידו השני של המטבע המסתורי, הבלתי מזוהה. ניתן להבחין באותיות משפה שאיני מצליח לזהות. אחרי חפירות אינטנסיביות באינטרנט, ההשערה שלי היא שזהו אלפבית פיניקי. |
