מזמן לא עידכנתי, והבלוג הלך וקיבל את הצורה העגומה והמוכרת של בלוגים זנוחים ונטושים. אבל זה לא אומר שהמסעות והשיטוטים פסקו. להפך. הם נמשכים במלוא עוזם. נתחיל בעדכון קטן וחביב.
לאחר כמה ימים של רוחות משמעותיות החלטתי לשוב לנקודה המדויקת שבה מצאתי את הכדור הראשון, כדור המאוזר הטורקי, שבעקבותיו התחלתי להסתובב באתרי קרבות ברחבי הארץ.
ההחלטה התבררה כמוצדקת ביותר. ממש באותה נקודה, על קרקע אדמת החמרה שהרוחות הזיזו מעליה את חול הים, היו מונחים במרחק של סנטימטרים בודדים זה מזה הממצאים שבצילום. פיסת המתכת המעוותת היא שריד מטבעת הנחושת שנועדה לאטום היטב את המרווח שבין הקלע לקנה התותח. הכדוריות הן כמובן כדוריות שראפנל. ואילו התרמיל והכדור השלם הם תחמושת 0.303 בריטית. הכדור השלם, אגב, נושא עליו שרידים של קליפ הברזל החלוד. זהו הכדור השלישי שעליו שרידים כאלה שאני מוצא במקום. יש סבירות גבוהה ששלושתם שכנו פעם זה לצד זה בתוך אותו קליפ (קליפ=מחסנית פרימיטיבית בת חמישה כדורים).
כשמצרפים לזה את הכדור הטורקי, שכאמור שכן ממש באותה נקודה ונשלף מהאדמה לפני קרוב לשנתיים, מקבלים תמונה נאה מאוד של מה שאני מכנה כל "שרשרת המזון של הקרב" שמרוכזת על שטח של ארבע בלטות בערך. דהיינו: התחמושת של כוח המגן, ההרעשה הארטילרית שהכוח המגן ספג, והתחמושת של הכוח המסתער שטיפס אל היעד לאחר ההרעשה. בעיני זוהי עדות ארכיאולוגית שלמה ונאה מאוד, וגם די נדירה בארץ, בהשוואה, למשל, לשרידים הרבים של מלחמת החפירות שבבלגיה ובצרפת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה