כידוע או לא כידוע, כל סיפור העיסוק שלי בשדות קרב נשכחים החל בעקבות מציאה של כדור טורקי בודד בקוטר 7.92 מ"מ, שנשמט מחגורו של חייל טורקי בסוף 1917 על הגבעות שהפכו לימים לאיזור חוף תל ברוך. במשך הזמן התברר לי שמדובר באם כל המזלות של המתחילים, ושמדובר במציאה נדירה למדי.
היתה תקופה מסוימת, שבה הפכתי למעט אובססיבי בנסיונות שלי למצוא עוד ועוד שרידים טורקיים. תוך כדי החיפושים מצאתי תחמושת בריטית בכמויות נאות. זו הטורקית נמצאת במשורה. מה שעשוי להעיד על יחסי הכוחות בקרבות שבהם באה לסופה האימפריה העות'מנית.
מול עשרות כדורים, תרמילים וקליעים בריטיים - בסך הכל מצאתי ארבעה כדורי מאוזר טורקי שלא נורו - שניים מתוכם איבדו את הראש ברבות השנים, ושני תרמילים נקורים. בנוסף מצאתי גם שני שלושה (עידכון: מסתבר שהיה זרוק אצלי עוד אחד, שלא זכרתי על קיומו!!!) קליעים שנורו, נחתו בחול הרך ונותרו יחסית שלמים. כשהמילה יחסית היא, איך לומר, מאוד יחסית. וזאת משום שקליעי המאוזר נוטים ליפול קורבן לקורוזיה אלימה שמנפחת אותם ולבסוף מפוררת אותם. בניגוד אליהם, קליעי הלי-אנפילד הבריטיים נמצאים במצב חדש להפליא גם אחרי 90 ומשהו שנים. ברור שזה חייב להיות קשור לסוג המתכת שממנה יוצרו הקליעים. קליעי הלי-אנפילד סימן VII יוצרו בדרך המסורתית כפי שאנחנו מכירים עד היום: ליבת עופרת מצופה ב"ג'קט" של נחושת, כשההבדל בינם לבין קליעי 5.56, למשל, הוא שבחלק האחורי יש גם ליבה-בתוך-ליבה שעשויה מאחד מהחומרים הפלסטיים הראשונים שפותחו. ממה יוצרו קליעי ה-7.92? בצילומים של כדורים שהשתמרו במצב חדש הקליעים נראים כעשויים מחומר אפרפר, דמוי אלומיניום.
אדם בשם גרנדר, אמריקאי שמשפץ להנאתו רובי מאוזר טורקיים שלדבריו הוא קונה בזול במכירות פומביות, כתב לי שהקליעים היו עשויים מצופים בקופרו-ניקל במקום בנחושת. זוהי סגסוגת שמכילה נחושת, ניקל, ברזן ומנגן. משהו פה לא מסתדר לי, משום שקופרו-ניקל אמורה להיות סגסוגת שמצטיינת בעמידות לקורוזיה, ובאופן ספציפי לקורוזיה כתוצאה מחשיפה למי ים. מי יודע?
שמתי גם לב שהמצאי שלי מתחלק לשני סוגי כדורים: אחד שבו מסומנת בתחתית טבעת נוספת, פנימית, שאף עולה על סמל הסהר והכוכב של האימפריה ומאופיינת בפיקה שטוחה יותר; וסוג שני, שבו אין טבעת פנימית והפיקה מעט קמורה יותר. מה זה אומר? כמה מפעלים ייצרו את התחמושת הזו, ואיפה הם נמצאו? אין לי מושג.
בכל מקרה, הנה כל הקולקציה, עם הסברים מינימליים על מה שלדעתי אפשר ללמוד מההטבעות בתחתית.
 |
| שישה כדורים ותרמילים - זה כל המצאי שלי. |
העובדה שהכדורים הצעירים ביותר שמצאתי הם מ-1916 עשויה להעיד על כך שעד לתקופה שבה הבריטים החלו במסע לכיבוש ארץ ישראל, הצבא העותמ'ני נהנה מקווי אספקה תקינים. מ-1917 כבר היתה בעיה להזרים (או בכלל לייצר!) תחמושת טרייה. למה אני טוען כך? כי התחמושת הבריטית שמצאתי באיזור יוצרה כולה בין השנים 1915 ל-1917, כאשר רובה המכריע מ-1917. כלומר, יוצרה חודשים ספורים לפני המתקפה ונדחפה לכוחות הלוחמים באופן כמעט מיידי. זאת בעוד שהטורקים נאלצו להסתפק במה שהצטבר אצלם בשנותיהם האחרונות בארץ ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה