לאחר שאוסף הממצאים שלי צבר משקל וכמות נאים, נשאלת השאלה המטרידה: מה עושים עם כל זה. עלי להודות שעדיין אין לי תשובה מספקת, לפחות מבחינת האחסון והקיטלוג. הכל מפוזר בתוך שקיות ניילון של סנדביצ'ים, ששוכנות בעירבובייה בתוך קופסאות פלסטיק שפעם הכילו נודלס ממשלוחים הביתה. בינתיים, אני מסתמך על זכרוני הטוב: כל תרמיל, כל כדור, כל קליע - אני יודע (או רוצה לחשוב שאני יודע!) מהיכן הם באו ומתי מצאתי אותם.
ברור שיום אחד אאלץ להיות מסודר יותר. ואז מתעוררת שאלה נוספת: באיזה מצב אני רוצה לשמור את השרידים הישנים. ההעדפה הראשונה שלי היא: כפי שמצאתי אותם. מאובקים, מכורסמים על ידי עשרות שנים של חשיפה לאיתני הטבע. פה ושם יש חריגים. בייחוד כאשר אני מוצא משהו שהשתמר באופן כל כך טוב, עד שפשוט מדגדג בקצה האצבעות לראות במו עיניי איך הוא נראה כשהוא היה צעיר וחדש.
השיטה שפיתחתי עושה שימוש בשני רכיבים סודיים עיקריים: מיץ לימון וחומר ההברקה בראסו. השרייה במיץ הלימון מפעילה ריאקציה כימית (לדעתי סוג של אלקטרוליזה, אבל אל תסמכו על ידיעת הכימיה שלי) ומקלפת את שכבת הפטינה החיצונית מעל התרמילים והכדורים הישנים. הבראסו מחליק, מבריק ומשיב את הצבע המקורי, הזהוב, לתרמילים העשויים פליז ואת הצבע האדמדם לקליעים המצופים נחושת.
לעתים אני משחק קצת עם החומרים. ברור שמה שנדרש בשלב הראשון הוא חומצה, לכן אני מחליף את הלימון התוקפני במים עם קצת אבקת מלח-לימון (citric acid). בפורום של רוסים שתחביבם זהה לשלי, מצאתי בחור שהסביר כיצד חידש כדורי מאוזר שנושאים בדיוק אותה הטבעה כמו הכדור שמצאתי ליד גבעת ברנר. האיש פיתח שיטה אלימה יותר: הוא משרה את התחמושת הישנה בתערובת של נוזל למילוי מציתי זיפו, וחומץ לבישול. למרבה הצער הוא לא פירט מהו התמהיל המדויק של קוקטייל הקסמים שלו.
בכל מקרה, הנה הדגמה קצרה של הברקת תרמיל 0.303 שמצאתי במהלך שמחת תורה בגבעה 113.
 |
| כך נמצא התרמיל: מאובק, מלא בבוץ יבש, אך שלם לחלוטין |
 |
| בבית, לפני הטיפול הראשוני: שטיפה יסודית במים, ריקון הבוץ וייבוש |
 |
| אני נוהג לבצע השריית בדיקה רק בחלק התחתון. כך, אם תתרחש קטסטרופה כימית - היא תהיה מוגבלת. |
 |
| הלימונים נסחטים ומוכנסים לצנצנת עם קצת מים, כדי שהאפקט לא יהיה חזק מדי והפליז לא יהפוך לאדמדם. עוד מעט התרמיל יצטרף לשם, למשך כמה שעות. הבראסו וצמר הגפן כבר ממתינים לו. |
 |
| כך הוא נראה אחרי השרייה, הברקה אינטנסיבית, הסרת הלכלוך השחור שנותר באמצעות חומר לניקוי חלונות, שטיפה נוספת וייבוש |
 |
| עכשיו, ההטבעה נראית טרייה וחדה כמו באותו יום בשנת 1945, שבו הוא נפלט מפס הייצור של מפעלי גרינווד ובייטלי באנגליה. אפשר להבחין בכל פרט ופרט, כולל סימני ההטבעה של הנוקר המלבני, האופייני למקלעים צ'כיים, וגם (מתחת לאות G) בסימן שנותר מהשן הפולטת של מקלע ה"ברן" |
 |
| ולסיום: תחמנות קטנה. לתרמיל המנוקה הוספתי קליע, ליצירת "כדור שלם". למעשה מדובר בכדור שמחבר בין שני דורות ושתי מלחמות: הקליע מבוגר בכ-30 שנה מהתרמיל: הוא נמצא בתל-ברוך, באתר הקרבות ממלחמת העולם הראשונה. מה שמעניין בו הוא העובדה שהקליע נורה ונחת בחול רך (וכנראה רטוב - ההתקפה היתה בלילה חורפי) מבלי שהוא"יימרח" או "יינתז". כך, מצאתי אותו כשהוא שלם, אפילו השפיץ שלו חד כמו חדש, אך ניתן להבחין בחריצים שהותירו הסלילים בקנה. קליעי הלי-אנפילד מתנקים היטב וצבע הנחושת המקורי שלהם חוזר לחיים במהירות. |
כמה נקודות:
השבמחק1. תיעוד: אם ברשותך טלפון נוקיה עם GPS, אני ממליץ בחום על תוכנת sports-tracke אותה ניתן להוריד מכאן www.sports-tracker.com. לאחר הפעלת התוכנה כל תמונה שתצלם תקבל גם זיהוי מיקום, ולאחר העלאת פרטי הפעילות לרשת, תוצגה התמונה בדיוק במקום בו צולמה (למען האמץ, ההסבר הזה הרבה יותר ארוך מההבנה איך להתשמש בתוכנה)
2. תיעוד, המשך: לרשום על פתקים, בצורה ברורה היכן נמצא כל פריט, מיקום מדויק, תאריך, נסיבות וכו
3. אחיסון: אני ממליץ בחום להמנע משימוש בשקיות סנדויץ' - הן נוטות להקרע ועקב נסיונות להתידד עם הסביבה הן מתפרקות מהר יותר, כך שתוך שנה-שנתיים תמצא את עצמך עם מגירה מלאה בקרעי שקיות.
4. איחסון, המשך: לדעתי, שתי אפשרויות מוצלחו יותר. האחת (הזולה) בעזרת שדכן צור מעטפה מדף (ניתן גם להשתמש בנייר משומש מהמדפסת ולהיות ידידותי לסביבה...)מה גם שניתן לרשום בקלות את הפרטים על הנייר.האפשרות השניה השניה (עולה קצת כסף) לרכוש חבילת שקיות עם פס סגירה. באתר הזה http://www.lamisrad.co.il/pl_product~V562065~48~169.htm חבילה של מאה שקיות עולה 10 ש"ח
5. תצוגה: לוח עץ בו נעוצים ברגים בשורות ובמרווחים קבועים. על כל בורג (שאינו נעוץ לגמרי, אלא משאיר מספר סנטימטרים בולטים) "מלבישים" תרמיל. רצוי כמובן לציין איזה "רפרנס" אשר יציין מהו כל תרמיל
חשבתי לקנות תיבה מחולקת למגירות קטנטנות, בדומה למה שאפשר למצוא בחו"ל בבתי מרקחת שמתמחים ברפואה סינית. לדעתי אפשר למצוא בקלות משהו כזה, לא יותר מדי מגושם.
השבמחקאתה צודק לגבי השקיות - אנחנו מקפידים לרכוש שקיות ידידותיות לסביבה, והן אכן נעלמות אט אט. הגיע הזמן שאפסיק להתעצל ואתחיל לרשום ליד כל ממצא מהיכן הוא.
אגב, בעבר סימנתי על גבי מפת גוגל ארת' את השטחים שבהם מצאתי את הכדורים הבריטיים, ואת תא השטח שבו מצאתי את הכדורים הטורקיים (הם די מובחנים זה מזה). אבל הפסקתי להוסיף ממצאים חדשים די מהר..
חוץ מזה, תודה על הרעיונות, ועל הקריאה!
שלום לכותב הבלוג, אני בן שלוש עשרה ויש לי אוסף יחסית גדול של תחמושת.
השבמחקמצאתי לאחרונה זנב של מרגמה(שהוא במצב טוב יחסית) מ-1943.
מצאתי את הזנב במוצב מצרי ליד בר גיורא אשמח אם תוכל ליצור קשר ואולי להסביר לי מי ירה אותו