שלושה עדכונים מבאסים ואחד משמח

שלושה נסיונות לאתר משהו בשדות קרב משמעותיים הסתיימו בלא כלום. תזכורת מעצבנת לכך שצריך הרבה מזל בעיסוק הזה. הנה הפירוט העגום:

1. גבעות הכורכר ליד קיבוץ גבעת ברנר, הנקראות גם רכס מע'אר. בסוף 1917 הגבעות האלה, שעליהן היו ביצורים טורקיים משמעותיים, היו זירה של אחת מהסתערויות הפרשים האחרונות בהיסטוריה הצבאית המודרנית - אם לא האחרונה שבהן. כ-2,000 חיילים טורקיים, גרמנים ובריטים נהרגו בקרב הנשכח הזה. בביקור הראשון, המוגבל בזמן והמקרי לחלוטין (שכן, בכלל לא ידעתי את זהותו של האתר) מצאתי שם תרמיל מאוזר גרמני.
מכיוון שמדובר בשטחים פתוחים, לא מעובדים ובלתי נגועים על ידי פיתוח אנושי, הייתי בטוח שסיור מדוקדק יותר יניב ממצאים רבים. הגעתי שוב. הסתובבתי מהבוקר עד הצהריים בחום קופח, ופרט לתצפית מרהיבה על המראות של מטוסי אף-15 מבסיס תל-נוף הסמוך לא מצאתי כלום. כלומר, כמעט כלום: בכל זאת,  חזרתי הביתה עם מטבע שחוק של מיל מנדטורי אחד משנת 1942.

2. גת רימון. הנקודה הגבוהה ביותר באיזור השרון, במקום שעם הזמן נעטף ונבלע לגמרי על ידי השכונות החדשות (והאימתניות) של פתח תקווה, היה זירה של קרב קשה בין כוחות אוסטרליים לכוחות מבוצרים טורקיים.

לצערי, גם במקרה הזה פרט לתצפית נאה לכל הכיוונים לא איתרתי דבר. האיזור חפור ותחוח לחלוטין, ונראה שזה עניין של חודשים ספורים עד שייבנה לגמרי.

3. תל גיבורים. איזור תל א-ריש, שבו נערך בסוף אפריל 1948 אחד מהקרבות הצורבים ביותר במלחמת השחרור, בנוי לגמרי ומכוסה על ידי פארק נאה ואתר ההנצחה לחללי הקרב, כולל הפילבוקס המפורסם שהותירו בו הכוחות הפלשתינים. כל זה נכון לצד החולוני של מה שהיה פעם תל א-ריש. אך מצפון לאתר - מהעבר השני של נתיבי איילון ועדיין בתחומי תל אביב - נותר שטח פתוח רחב ידיים שבשוליו המערביים שרידים של מבנים ערביים. חשבתי שבחינה של השטח הזה חייבת לנפק משהו. אך כשהגעתי לשם התברר שמישהו פיזר מסביב שלטים שמכריזים כי זהו שטח פרטי, ולמען הסר כל ספק מליבו של חפשן תרמילים - צמד בריונים יושבים להם שם מתחת לשימשייה, ורומזים במבטים לא נעימים שעדיף לך להסתלק. יש להניח שזהו עניין שראוי לתחקיר עיתונאי כלשהו. אני, מכל מקום, עשיתי אחורה פנה וחמקתי.

אחרי שורת הכשלונות הזאת, הנה בשורה קצת יותר טובה: בתום מו"מ ממושך שבסופו נחתם חוזה טאלנט בן שש ספרות, הסכים לבני להצטרף ככותב לבלוג. כרגע יש עדיין כמה קשיים טכנים ללבן. אך כאשר נתגבר עליהם הוא יוסיף את עדכונו המלהיב מאיזור רמת רחל.

** עדכון **

שרשרת הנאחסים והכשלונות נמשכת. מוקדם יותר השבוע ניסיתי שוב לתקוף את פאתיו הצפון-מערביים של תל גיבורים/תל א-ריש. הסתובבתי מפה, הלכתי משם - כל השטח הוא תערובת של אתרים בלתי חוקיים לשפיכת פסולת בניין, אורוות של עבריינים וזולות של הומלסים ששומרים על שני הקודמים. מקום מאוד מאוד לא ידידותי, אם אתם מבינים למה אני מתכוון. מכיוון שלא היתה לי כוונה להפוך לגיבור הנעדר השמיני מאז תש"ח, אני חושב שלעת עתה אנטוש את האתר הזה.

ועוד כישלון חרוץ: דרך בורמה, בקטע שמאנדרטת מח"ל ומזרחה. בעניין הזה המסקנות אינן סופיות. יצאנו לשם בהרכב משפחתי מלא, והבנים איבדו אנרגיה לאחר קילומטרים ספורים (השביל הוא בסימן עלייה בלתי נגמרת). העובדה שמצאתי תחמושת מודרנית מסוג 5.56 מעט מעודדת אותי: היא מראה שאם יש שם משהו, הוא לא ייעלם על פני התכסית המיוערת. המסקנה: לשוב לשם לבד בקרוב.