בהתחלה, מצאתי אחד בודד: כדור עופרת שהתגלגל לו מטה על אחד מהשבילים שחורצים את הגבעה שמתרוממת ממש מצפון למגרש החנייה של חוף תל ברוך. הממצא קצת בלבל אותי. לא ידעתי אם בכלל מדובר במשהו שקשור לאמצעי לחימה. זה נראה לי כמו כדור של רובה מוסקט עתיק, אלה שנטענו ע"י תחיבת הכדור במורד הקנה. מי השתמש בהם? אולי בדואים שהסתובבו באיזור הרבה לפני מלחמת העולם הראשונה?
אחר כך מצאתי עוד אחד, ועוד אחד. ועוד. שוב פניתי לאוקינוס המידע העצום שבאינטרנט, ואז התברר לי שהגולות הקטנות האלה הן בעצם תזכורת עגומה לכך שהגבעה היפה שמשקיפה אל הים התיכון היא גם מקום שבו אנשים ספגו אש תופת מידי נשק מטיל אימה, נשק אכזרי.
כדוריות העופרת הללו הן תכולתם של פגזי ארטילריה נגד אדם מסוג "שראפנל". מדובר בפגזים שהמרעום שלהם מכוון להתפוצץ מעל פני הקרקע, בגובה שיבטיח פיזור מיטבי של התכולה - הישר על ראשיהם של חיילי האויב המבוצרים. את הפגזים האלה המציא באמצע המאה ה-19 קצין ארטילריה בריטי בשם הנרי שראפנל. אכן, בתחילת דרכם של הפגזים האלה שראפנל השתמש בכדורים של רובה מוסקט כמילוי. טעות הזיהוי הראשונית שלי, אם כן, לא היתה טעות במאה אחוזים.
השימוש בפגזים מהסוג הזה היה נפוץ עד כדי כך, שהמילה "שראפנל" הפכה למונח גנרי לתיאור כל דבר שמתעופף ופוצע או הורג כתוצאה מאש של האויב - כלומר, מונח חלופי לריקושט או לרסיס. עד היום, הביטוי השגור באנגלית לפגיעות מרסיסים הוא "פציעות שראפנל".
הטורקים שהגנו על הביצורים במה שהיום הוא איזור הגבעות של תל ברוך ספגו המטרה ארטילרית מתותחים שהוצבו על ספינות בריטיות ששייטו לא הרחק מהחוף (היכן שהיום צפים להם על הגלים גולשים..). זה ודאי "הוריד להם את הראש", בשעה שהכוחות הבריטיים הסתערו מכיוון הירקון, צפונה על תל-רקית. ניסיתי נואשות למצוא מה היה מחיר הדמים ששילמו המגינים האומללים. מצאתי במקום אחד טענה כי נהרגו כ-110 טורקים, ונשבו כ-300. אחר כך איבדתי את זנבו של האתר הזה, ואיני מוצא אותו שוב. מכל מקום, תענוג גדול לא היה שם.
כשאני מגלגל את הכדורים התמימים למראה בין האצבעות, אני חושב על ההיקף הבלתי נתפס של המלחמה ההיא. אנשים מכל קצוות העולם טולטלו דווקא לפינה הזאת על פני הגלובוס, ועסקו במרץ בקטילה הדדית. ומי זוכר אותם היום. מי יודע בכלל, שדם נשפך פה בסיטונות.
פעם גלגלתי לעצמי מחשבה, אולי כדאי לפנות לשגרירות הטורקית ולהציע לאנשיה לטפח את האתר המוזנח, אולי להקים בו אנדרטה צנועה. במצב היחסים הנוכחי בינינו לבינם - עדיף לשכוח מזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה